רבי חיים הלברשטאם זצ"ל: היום לפני 139 שנים הלך לעולמו אחד מגדולי החסידות. 10 דברים שרציתם לדעת על רבי חיים הלברשטאם זצ"ל.

א.  בשנת תקנ"ז, בעיר טארנוגרוד שבחבל גליציה בפולין, נולד למרת מרים ולרבי אריה לייבוש הלברשטאם ילד שנקרא שמו בישראל חיים. הילד נכד לרבי משולם אשכנזי מאוסטראה (מצד אימו).

ב.  כבר כילד נתגלה כעילוי ושקד ללא הפסק על לימודיו. כשגילו רבני הדור את גאונותו, שידכוהו כבר בגיל בר מצווה לרחל פיגא, ביתו של רבי ברוך פרנקל –תאומים רבה של העיירה לייפניק, הידוע בכינויו בעל "הברוך טעם" – ספרו על סוגיות בש"ס.

ג.  לאחר נישואיו עבר ר' חיים להתגורר כשנה בבית חמיו. שניים היו אלה שהסמיכו את רבי חיים לרב. האחד היה חמו  והשני היה מורהו רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין (ידוע בבכינויו בעל "ים התלמוד"), ספרו על מסכת בבא קמא שיצא לאור לאחר פטירתו. הצטרף למסמיכיו לרבנות גם הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי.

ד.  כאן החובה לציין שרבי חיים בצעירותו למד אצל שניים מגדולי ישראל, הידוע ביותר היה רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. לרבי נפתלי הייתה השפעה אדירה על דרכו של חיים הצעיר בתורת החסידות. רבי נפתלי בא ממשפחה של מתנגדים, כשהתקרב לחסידות הגיע לחצרו של רבי אלימלך מליז'נסק (ישנה אגדה שזה היסס מלקבלו בגלל ייחוסו). רבי נפלי הסתופף בצילם של שלושה מגדולי החסידות. החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנחם מרומנוב. עתה יובן מסד התורה לה זכה רבי חיים הלברשטאם.

ה.  בתקופה שרבי חיים שהה בבית חמיו עסק לילות כימים בפלפולי הש"ס, בלימוד כתבי פוסקים ידועים ובלימוד סתרי התורה.

ו.  בשנת תק"צ עבר לעיר צאנז וקיבל על עצמו את תפקיד רב העיירה. בצאנז הקים רבי חיים חצר חסידית. אלפי חסידים החלו לנהור לחסידות צאנז ביודעם את גודלו הרוחני של רבם ואת הנהגתו החסידית.

ז.  רבי חיים הלברשטאם, היה ידוע כאדמו"ר עני מרוד. הכיצד? רבי חיים נודע כעושה צדקה. את כל כספי הפדיונות שקיבל מחסידיו, נהג לחלק לעניים מרודים, ליתומים ולאלמנות. נושא נתינת צדקה היה כה חשוב לאדמו"ר, שקרה כשבא עני ולא היו בידיו מזומנים להעניק לו, היה ממשכן חלק מרכושו. (יכול להיות שדרכו זו היוותה לימים אחת הסיבות שחסידיו וממשיכי דרכו הביאו למחלוקת גדולה עם חסידות בית רוז'ין, מחלוקת שנקראה "מחלוקת צאנז-סאדיגורה".

ח.  אשתו מרת רחל פיגא נפטרה ורבי חיים נשא לאשה את אחותה. לימים נשא אשה שלישית הייתה רחל, ביתו של הרב יחיאל צבי הירש מטרנוב. אשתו הרביעית של האדמו"ר הייתה ביתו של הרב אלימלך טארים. לרבי חיים נולדו שמונה בנים ושבע בנות (אלה מנשותיו הראשונה והשלישית). כמעט כל בניו הקימו (אחרי פטירת אביהם) חצרות חסידיות ידועות בכל רחבי גליציה ובמזרח אירופה. חלק גדול מחסידיות אלה הושמדו בשואה.

ט.  לרבי חיים מצאנז הייתה שיטה ייחודית בלימוד ובהלכה. שיטת לימודו הייתה מבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. רבי חיים ציין כי אין להורות הלכה, למשל בהלכות שבת, אלא זה הבקי במסכת שבת בעל פה. שלא כבחסידיות אחרות, התנגד רבי חיים לפרסום קבלה ברבים. שיחותיו לחסידיו עיקרן היה שיחות מוסר וביאורים על סוגיות בגמרא. כיום אנו רואים רבים המקפידים מאד על מיקום התפילין (בעיקר תפילין של ראש). רבי חיים טען שאין צורך בהקפדה יתרה על מיקום תפילין של ראש. פסח מאחורינו ונציין כי האדמו"ר מצאנז התנגד בחריפות לאפיית מצות במכונה.

י.  כפי שציינתי בניו של רבי חיים הקימו חסידויות ברחבי אירופה. כשנפטר רבי חיים היה זה בנו רבי אריה לייבוש שמילא את מקומו כאדמו"ר של צאנז. לאחר השואה האיומה זכתה חסידות צאנז לתקומה רבתי דווקא כאן בארץ הקודש . נינו של רבי חיים, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הקים בעיר נתניה את "קרית צאנז". אמנם חסידים קראו לרבי יקותיאל האדמו"ר מקלויזנבורג, עיר בה כרב לפני השואה. הקריה החסידית בנתניה שזכתה לבנות תלמודי תורה, ישיבות, בתי מדרש ועוד קרויה כיום חסידות "צאנז-קלויזנבורג". היום כ"ה ניסן הוא יום פטירתו (שנת תרל"ו -1876), של מייסד חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם ה"דברי חיים" זצ"ל. זכותו תגן עלינו.